פריברט נ' דומיקאר - באדג'יט בע"מ ואח'

פסק דין

בפני תביעה שעניינה תאונת דרכים שאירעה ביום 8.7.12 בירושלים.

במועדים הרלבנטיים לכתב התביעה היה התובע הבעלים של רכב מ.ר. 8915025 (להלן: "רכב התובע").

הנתבעת 1 היתה במועדים הרלבנטיים הבעלים של רכב מ.ר. 6813974 (להלן: "רכב הנתבעים"). הנתבע 2 היה במועדים הרלבנטיים הנהג ברכב הנתבעים.

מוסכם בין הצדדים כי ביום 8.7.12 אירעה התנגשות בין צדו הימני קדמי של רכב התובע לבין צדו האחורי של רכב הנתבעים. המחלוקת בין הצדדים הינה בשאלת החבות.

גרסת התובע הינה כי בעודו נוסע בנתיבו ברח' ברכת אברהם בירושלים, רכב הנתבעים יצא מחניה בנסיעה לאחור מבלי לנקוט באמצעי הזהירות הנדרשים ופגע בחלקו הימני קדמי של רכב התובע.

גרסת הנתבעים לאופן התרחשות התאונה היא שונה. לגרסתם, הנתבע 2 ביקש לצאת מחניה, בדק כי הדרך פנויה וראה את מונית התובע שעמדה בעצירה מוחלטת והורידה נוסע ועל כן החל הנתבע בנסיעה לאחור. לפתע הבחין הנתבע, כי התובע החל בנסיעה ועל כן עצר את רכבו. אז הגיע רכב התובע ופגע ברכב הנתבעים.

דיון והכרעה

העידו בפני התובע והנתבע 2 (להלן: "הנתבע").

התובע העיד כי נסע במסלול נסיעתו כדין, לפתע רכב הנתבע יצא מחניה ופגע ברכבו בצדו הימני קדמי. כן העיד התובע כי לא ראה את רכב הנתבע כשהוא יוצא מחניה, אלא הבחין בו רק בעת הפגיעה ואז הסיט את רכבו שמאלה.

מנגד העיד הנתבע, כי החל לצאת מחניה בנסיעה איטית, כאשר רכב התובע עמד בצד הדרך ואסף נוסע. משראה את רכב התובע מתחיל בנסיעה עצר את רכבו ועמד. אז הגיע רכב התובע ופגע ברכב הנתבע בצדו האחורי.

לאחר ששמעתי את עדויות הצדדים והתרשמתי מהן, ובחנתי את מיקומי הנזקים בשני כלי הרכב, בהתאם לתמונות שהציג לפני התובע, הגעתי למסקנה כי דין התביעה להידחות, וזאת מהטעם שהתובע לא הרים את נטל הראיה המוטל עליו להוכחת גרסתו.

המדובר בגרסה מול גרסה, כאשר לא מצאתי סיבה להעדיף את גרסת התובע על פני גרסת הנתבע, שהיתה אמינה עלי.

גם אופי ומיקום הנזק ברכב התובע עשוי להתיישב עם גרסת הנתבע. כך, רכבו של התובע נפגע בכנף הימנית קדמית כאשר בקדמת הכנף נראה סימן מעיכה. נזק זה יכול בהחלט להתיישב עם גרסת הנתבע, כי עמד עם רכבו כאשר אירעה ההתנגשות. הואיל ורכב הנתבע עמד מעט באלכסון, כפי שעולה מהתמונות, הרי שחלקו השמאלי אחורי בלט יותר ועל כן התובע אשר לא הבחין ברכב הנתבע פגע בו עם צדו הימני קדמי ובשל כך אירעה המעיכה בכנף הקדמית ימנית של רכבו.

עוד יצוין, כי התובע העיד כי היה עמו נוסע ברכב. ואולם, נוסע זה לא הובא לעדות מטעמו. הכלל הוא כי הימנעות בעל דין מלהביא ראיה פועלת לחובתו.

לאור האמור, לא מצאתי להעדיף את גרסת התובע על פני גרסת הנתבע לפיה עמד בעת שאירעה ההתנגשות ורכב התובע אשר לא הבחין ברכבו פגע בו, ועל כן אני דוחה את התביעה.

בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.

פסק הדין ניתן לערעור ברשות בלבד. בקשת רשות ערעור ניתן להגיש לבית המשפט המחוזי בתוך 15 יום.

ניתן היום, י"ד כסלו תשע"ד, 17 נובמבר 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: